על מנת שההשקעה שלכם תניב רווח לאורך זמן גם בזמן משבר חריף בשוק ההון יש להתנהל בתבונה גם בזמן משבר ובדיוק כפי שהחלטתם בתחילת דרכה של ההשקעה, כשקבעתם את השימוש העתידי בכסף זה, סיבולת הסיכון ובעיקר אופק ההשקעה כאשר משברים בשוק ההון נלקחו בחשבון מכיוון שהם מאפיינים טבעיים של שוק ההון. כמון כן במידה ועשיתם ניהול סיכוני השקעה ופיזור סיכוני השקעה בהשקעות אלטרנטיביות ומינוף ההשקעה לא אמורים להגיע למצב זה.
התנהלות נכונה תלויה ביכולת לשמור על שיקול דעת בתקופת משבר ובאמון של המתכנן הפיננסי המלווה אתכם ובבדיקה שכל הסיכונים שנלקחו בחשבון מתקיימים ולא יותר.
אבל הכל מתחיל בתחילת הדרך ובהחלטות שנלקחו.
להלן דוגמאות עובדתיות משוק ההון במשבר הנוכחי אפקט הקורונה:
בסוף יום המסחר של 18 במרץ 2020 עמדה התשואה לפדיון של מדד תל בונד צמודות בנקים על 3.84% בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן. חודש אחד בתוספת יומיים אחורה 16 לאפריל 2020, אותו מדד החזיק בתשואה לפדיון של מינוס 0.5% בתוספת הצמדה.
הגרף שאנו מפרסמים עם מאמר זה, המציג את התשואה לפדיון של מדד תל בונד צמודות בנקים, הוא בערך התשובה לכל מי ששאל את עצמו:
איך נראה איבוד עשתונות
מה שזה אומר למעשה, זה שמשקיעים עמדו בתור כדי למכור איגרות חוב של בנקים בתשואה לפדיון צמודה הגבוהה מ-3%, כלומר בהפסד של 3% כדי להפקיד את התמורה על האג"ח בפיקדונות של אותם הבנקים בדיוק, ובריבית שווה לכל כיס, של 0.1%, ביום טוב ונדיב של הבנק.
אז נכון, זה חלק מאותם פדיונות ומכירות נבע מתוך צורך אמיתי לנזילות ומזומן ביד, התקופה הנוכחית הכניסה אנשים פרטיים ותאגידים כאחד לתוך סחרור פאניקה, ששינה משמעותית את צד ההכנסות במאזן, פחות את צד ההוצאות. אבל, אם משקיעים צריכים לממש הפסדים בכל מחיר כדי למלא את הבית בנייר טואלט או בקופסאות שימורים של טונה במים, הם לא הגיעו מוכנים למשבר. יותר מזה, הם לא הגיעו מוכנים כלל לשוק ההון ושוק ההון אינו מתאים להם להשקעה.
משקיע כגוף או פרט שלא ידע להקצות את הנכסים שלו לטווחי השקעה שונים בהתאם לשימושים החזויים, וגם להשאיר נזילות לטווח קצר (שנה עד שנתיים) שתדע לשמש "כרית ביטחון" לנחיתה רכה בעתות משבר – צריך להכות על חטא בתחילת הדרך שלו בשווקים, ולא להאשים עטלף זה או אחר במצב.
כשמשקיע חשב ששוק ההון זה רק עליות ללא ירידות כלל הוא טעה בתחילת הדרך כדהחליט להיכנס להרפתקה בלי שידע את כל פרטיה.
כשמשקיע שלא יכל לסבול ירידות נוספות מעבר ל 18 למרץ והוא יצא במינוס 30% על הכסף וכיום הוא שוב רוצה להיכנס חזרה כשהתיק כבר תיקן ועלה ב 15% ויתכן ששוב ירד מחר זה לא משקיע שהשקעה בשוק ההון מתאימה לו, יש השקעות אחרות וטובות שיתאימו לו.
מה שנכון לתיקי ההשקעות נכון גם לפנסיה
ואם כבר נגענו בתשלומי פנסיות בקרנות המילואים, אפשר להישאר כבר בכסף הגדול של הפנסיה בקרנות המוסדיות ובקופות הגמל לתגמולים. אכן, הפגיעה הגדולה ביותר תהיה לאותם חוסכים שנמצאים צעד אחד לפני היציאה לפנסיה, כפי שמוזכר לא מעט בתקשורת הכלכלית, אבל חשוב להזכיר פה גם את הצעד הראוי שיעשה שיכול ואף צריך להלחיץ פחות את החוסכים המבוגרים והוא הורדת הסיכון ככל שמתקרבים למועד המימוש של הכסף ולא משנה לאיזו מטרה,
בנוסף אותם פורשים ואותם חוסכים יכולים לבחור ב"טייס האוטומטי" במסלולים תלויי הגיל, ומצויים במסלול בני "60 ומעלה", ואלו שבחרו וביצעו שינוי בהתאם לצפי של המימוש, נכנסו אל המשבר עם פחות ממחצית מהחשיפה המנייתית מאשר מסלולי "בני 50 ומטה", כמו גם בחשיפה הגדולה יותר מפי שניים לאג"ח מדינה, שהציגה פגיעה פחותה ושולית יחסית במשבר הנוכחי. עכשיו נשאלת השאלה, האם מה שנכון לנכסים הפנסיוניים אינו נכון לנכסים הפיננסיים?
התשובה היא בוודאי שהוא נכון לשני המכשירים. הרי אפקט הזמן הוא פרמטר חשוב ביותר לניהול תיקי השקעות. מדיניות הקצאת נכסים איננה מדיניות שגר ושכח, והיא עשויה להשתנות מעת לעת בהתאם לשינויים באופק ההשקעה (השקעה לטווח בינוני תהפוך עם הזמן להשקעה לטווח קצר), השימושים העתידיים, היכולת הפיננסית לעמוד בתנודתיות ולספוג הפסדים, מקור הכספים המושקעים ועוד.
מכאן שההצלחה האמיתית בניהול השקעות במשבר הנוכחי ובכלל מתבטאת, לטעמי, בשלושה גורמים: הגורם הראשון הוא היכולת להמשיך בפעילות השוטפת, הן העסקית והן הפרטית, בלא הצורך לממש הפסדים "בכל מחיר". כי המושג "בכל מחיר" מקבל משמעות מיוחדת בתקופה הנוכחית. אותם משקיעים שהעבירו הוראות מכירה במינוס 20% במניות בשל צורך במזומן, בשל לחץ מוגבר או אפילו מתוך ניסיון חסר תוחלת לתזמן את השוק, פגשו את הכסף שלהם גם במינוס 25% או 30%. זה מה שקורה כשהמרחק בין הקונים והמוכרים מגיע למרווחים שאנחנו לא מכירים בימי שגרה.
הגורם השני הוא המספרים הסופיים כמובן. האם הקצאת הנכסים על פני גרף הסיכון ובחירת ניירות הערך מתוך המדדים השונים מצליחה לייצר תשואת יתר על השווקים? כשה"בוקר טוב" של מדדי השוק המרכיבים מדיניות של תיק השקעות, מראה ירידה של 7%-8% בחודש מסוים, ואילו תיק ההשקעות מצביע על מינוס 5%, אז עם כל הצער וכאב הבטן, צריכה להיות שביעות רצון גדולה מניהול ההשקעות.
הגורם השלישי בבחינת תוצאות ניהול ההשקעות יתבטא כמובן ב-Recovery, לכשיגיע יום בהיר אחד. האם הפעולות שבוצעו בפורטפוליו במהלך המשבר, יאפשרו לקצר את משך זמן ה-Recovery, ואף ישביחו את פוטנציאל התשואה העתידי של התיק?
וכדי להצליח בשלושת המשתנים האלה, התנאי ההכרחי הוא שלחץ המשקיע לא ייטול את תפקיד הניהול מידיו של המתכנן הפיננסי והיכולת לשמור על אותו שיקול-דעת גם בתקופות שבהן סיר הלחץ עולה על גדותיו, נמצאת למעשה בתחילת הדרך של תיק ההשקעות – כשנבחר המתכן הפיננסי המלווה את המשקיע, כשתמהיל ההשקעות ופרופיל הסיכון נקבעים על ידי כמה משתנים, והחשובים שבהם הם השימושים העתידיים, סיבולת הסיכון ובעיקר אופק ההשקעה.
אני יכול להעיד שלקוחות שהיו בפאניקה ועקבו אחר הנחיותיי בעיתות משבר הרוויחו יותר מאלו שביצעו שינויים של המלצתי, עובדתית מוכח ושקוף לכל דורש.
