שלום, יכולים להאזין לפרק 1 בלחיצה כאן

להלן תמלול הפודקאסט לנוחותכם

בוקר טוב– סליחה, צהריים טובים, רפאל. צהריים נפלאים. מה שלומך? שלומי מצוין, תודה רבה. וואי, איזה כיף. כן. אני חייבת לציין שהכנסת אנרגיות ממש טובות, ממש. כן? איך שנכנסת ישר, "שלום, מה שלומך?" תענוג. כן. ממש. כן. לגמרי. אני אוהב למלא אנרגיות. איזה כיף! אני חושבת– כן, זה חלק מה… מהשגרה. חלק מהשגרה, כן, זה חלק מהחיים. מדהים. כן. אז בוא נקפוץ למים. יאללה. בכיף, אני אוהב לקפוץ למים. אז השאלה הראשונה שהכנתי לך, ולדעתי זו שאלה עם הרבה מאוד פאנץ'. אוקיי. אם מחר בבוקר אתה יוצא לפנסיה, מה הדבר הראשון שצריך לדעת ולעשות? וואו, שאלה גדולה. קודם כול, את צריכה לקחת בחשבון שמי שמחר יוצא לפנסיה, עומדות בפניו מגוון החלטות, והן החלטות כל כך חשובות. אלה החלטות שישפיעו עד סוף החיים לשלושים, ארבעים שנה הבאות. וכל החלטה פה היא סופית. זאת אומרת שאם עושים איזו טעות, אין, לא ניתן לתקן. ויותר חשוב מזה, שכל טעות בהחלטה יכולה לעלות פה מאות אלפי ש"ח. אני יכולה להגיד שצריך לחשוב מה עושים עם הפיצויים? האם לוקחים אותם כסכום חד פעמי, או אם, אהה, מכניסים אותם לפנסיה. איזה סוג של פנסיה אנחנו הולכים לקחת? מה אנחנו משאירים לשארים? צריך להחליט איזה סוג של פנסיה, מה קורה אם אני הולך לעולמי? אחרי שקיבלתי פנסיה, מה השארים מקבלים אם צריך? אם יש שארים? אין שארים? ואהאם אני יכול למשוך פנסיה שהיא פטורה ממס? או שאני חייב לקחת את כל הפנסיה שהיא חייבת במס? יש המון המון דברים שצריך לעשות. מה זה שארים? שארים זה בעצם אנשים שתלויים בך. בין בת זוג, ילדים. בדרך כלל בגיל הפרישה בין בת זוג תלויים באח מסתך. אז זה מצד אחד. מצד שני גם זה כלכלי שלא ילך להיבוד הכסף. תחשבי, אדם צבר מיליון שקל מקבל לא משנה ששת אלפים שקל בחודש גיבה לפעם אחת הלך לעולמו. מה קורה עם הכסף? צריך לחשוב איך מסדרים את זה שאם יש לנו שארים אז איך הם ימשיכו לקבל מהכסף הזה. אז זה בעצם מוטבים? סליחה? זה בעצם מוטבים. לא מוטבים זה משהו אחר. מוטבים זה מי שאת יכולה לגבוה. שארים זה שארים חוקיים זה לפי החוק שאר לפי החוק הוא בן בת זוג או ידוע בציבור שלך או מישהו שאת נשואה לו. אין מוטבים את יכולה לגבוה שכן אבל זה לא קשור בעניין שלנו ואם לא בא לשא ידוע בציבור שלי ייקח כסף? סתירי קודם כל בפנסיה אי אפשר כי אז היא הילך לאיבוד הכסף תחשבי שאת אומרת אוקיי אני לא רוצה שהידוע בציבור שלי או הבן זוג שלי יקבל כסף אחרם אותי אז קודם כל אפשר להחליט ואז הפנסיה שלך גדלה כל חודש. אבל צריך לחשוב שמה קורה אם חס וחלילה, אדם צבר כל חייו כסף, יצא לפנסיה, קיבל פעם אחת, פעמיים, עשר פעמים והלך לעולמו. אז למי הכסף הולך? צריך להחליט על זה. חבל על הכסף. תחשבו, הוא קיבל– הוא צבר סתם דוגמה, מיליון שקל וקיבל רק שבעים אלף שקל. זה– הכסף הולך לאיבוד אם לא… צריך לחשוב על זה בכובד ראש. כן. זה נושא גם כלכלי, לא רק אה… פסיכולוגי. זה גם רגשי. מאוד רגשי. בוודאי, מאוד. כל– אני חושב שכל תהליך הפרישה, להבדיל מאחרים, אני באמת אומר את זה, כל הנושא הזה הוא נושא מאוד פסיכולוגי ורגשי. זה לא, לאו דווקא נושא כלכלי. כשאני מתווכח עם חברים וזה וזה, אז לא תמיד אומרים זה לא כלכלי, זה, אבל פנסיה זה פסיכולוגי, זה רגשי לחלוטין. כן, דמיינתי עכשיו איזה תרחיש, כי, כי אמרת, אם נגיד מישהו צבר לעצמו מיליון שקלים, הוא מקבל ששת אלפים שקל בחודש. קיבל רק חודש אחד- אחד והלך לעולמו. בום! הלך הכסף. הלך הכסף. נכון. אז, אז אני חושבת בהקשר הזה, אם לצורך העניין זה בן אדם שלא רצה שהידועה בציבור שלו תקבל את הכסף, אז אה… אפשר ל– אז אם יש לו ילדים, אפשר להשאיר את זה לילדים. אבל אה… נכון. שוב, זה תלוי, כל אחד הוא מגיע בצורה אחרת לפרישה, ובדרך כלל, בדרך כלל, מהניסיון שלי, כשמגיע אדם עם ידועה בציבור, אז זה תלוי. אם היא ידועה בציבור שנים רבות, אז בדרך כלל הם כבר משק משותף וחשבון משותף. וכן אה, חשוב שיישאר לה איזשהו סכום שהיא תוכל לקבל ממנו לכל ימי חייה. אבל אם זה ידועה בציבור של פרק ב' או ג' או אפילו לפעמים אחרי הפרישה יש מקרים. יש לי לקוחות שאת יודעת, יצאו לפנסיה ולאחר מכן הבן בת זוג הלך לעולמו והמשיכו את החיים. הכירו בן בת זוג ועשו הסכם ממון. אז פה זה קצת פחות חשוב, כי כל אחד עם הממון שלו. אבל יש ילדים ויש דברים. צריך לדאוג יותר לשארים כאילו, ולאו דווקא לכסף. הבנתי. כן. אוקיי, מעניין. כן. כן. מתי היה הרגע שבו הבנת שתכנון פרישה זה הייעוד שלך? וואו. אהה, תראי, כשאני עשיתי את התכנון פרישה הראשון שלי, אז אהה, הגיע אליי איזה בחור בן אהה, שרצה לצאת פרישה מוקדמת. קרוב, הוא היה בן שישים, צבר נכסים, והוא רצה לצאת בגיל שישים לפנסיה. אמר לי: "תשמע, אני רוצה ללכת לטייל בעולם. אני רוצה לעשות דברים. אני מגיל עשרים". בן עשרים. אחרי הצבא ישר נכנסתי לעבודה, עבדתי כל החיים וצריך להבין שהמשמעות שאדם יוצא בגיל שישים לפנסיה מקבל בערך חצי מהפנסיה שהוא יכול להוציא בגיל שישים ושבע. זה לא כלכלי לעשות את זה, והרבה פעמים תחשבי שנגיד מגיעה לך פנסיה סתם דוגמא עשרת אלפים שקל, ובגיל שישים את מושכת אותה, את מקבלת רק חמשת אלפים שקל. זה לכל החיים, זה לא מספיק.

אבל מההתחלה שנכנסתי לתחום הזה, קודם כול הרגשתי שאני ממצה בו את הכישרונות שלי. מצד אחד, ומצד שני הרגשתי שאני מאוד אוהב את זה. אני מתחבר לזה מאוד, וישר הרגשתי שאני יודע. תשמעי, רוב הציבור, את יודעת, היום אני מבין את זה, אז פחות. אבל רוב הציבור לא מבין בנושאים פיננסיים ובחוקים הללו, וזה רוב הציבור. ופתאום קלטתי שאני מבין את זה בצורה קלה יחסית, ואני יודע גם להסביר את זה ללקוח. אני סתם אדעי לך דוגמה, זה לא מה ששלט, אבל למשל יש איזשהו משהו שנקרא קיבור הזכויות. בדרך כלל פורשים מבינים על מה מדובר, כאילו את השם הם שמעו, לא יודעים בדיוק מה זה. זה משהו ארוך שאת יכולה לשמוע איזה הדרכות של לפחות שעתיים ואת לא תביני מה זה. ואני יכול להסביר בשתי דקות, שלוש דקות מה זה נותן ללקוח. כן. יפה. אז זה היה, ככה, זה היה החיבור שלי עם העניין. עכשיו השאלה אם אני בת עשרים ותשע– כן. ובא לי בגיל שלושים לצאת לפנסיה, מה זה דורש ממני? זה לא אפשרי, זה לא אפשרי. למה? כי תראי, תחשבי שכדי לצאת לפנסיה ולחיות במקרה שלך שנים ארוכות, כי בדרך כלל אדם שיוצא בגיל שישים ושבע לפנסיה, אז התוחלת חיים שלו היא עוד שלושים שנה. שלושים ואה– ארבעים שנה, מג"ד. כשאדם יוצא בגיל שלושים לפנסיה, התוחלת חיים שלו מגיל שלושים ממוצעת, כן? היא עוד שבעים שנה. אז צריך מספיק נכסים שיוכלו לממן אותך מדי חודש שבעים שנה. זה המון כסף. אז אם אני הבת של שרי אריסון? כן, אז מה? אז וצבא– ויש לי מספיק נכסים את צריכה לחשוב. אני אגיד לך, את צריכה קודם כל לחשוב, לא משנה באיזה גיל את, צריכה לחשוב קודם כל מה אני צריכה כל חודש, כמה כסף אני חייבת בשביל הוצאות שלי קודם כל. עכשיו נגיד סתם דוגמא, אני נותן דוגמאות, עשרת אלפים שקל. אוקיי? אז את יודעת שאת צריכה עשרת אלפים שקל בחודש הוצאות קודם כל. עכשיו עשרת אלפים שקל זה נכון להיום. אז זה חייב להיות גם צמוד מדד וגם הכסף נשחק קצת יותר מהמדד, כי יש עליות מחירי אגן. בואי נגיד שזה שלוש עשרה אלף שקל בגדול. אז את צריכה קודם כל להבטיח שלוש עשרה אלף שקל בחודש, כל החיים. זה קודם כל לפני הכל, לפני שיש דברים בצד. עכשיו תחשבי, זה מאה חמישים אלף שקל בערך בחודש– בשנה. בעשר שנים זה מיליון וחצי. ו… בשלושים שנה זה בערך ארבע וחצי, חמש מיליון שקל. אבל זה רק ההוצאות. עכשיו חייבים גם עוד דברים בצד. כי אדם בגיל שלושים הוא עוד רוצה להתפתח, הוא רוצה עוד ללמוד. יש לו עוד המון הוצאות. לא כמו אדם בן 67' שכבר עשה את רוב הדברים וההוצאות שלו זה לקנות אוטו חדש, להחליף מקרר, להחליף תנור. אז בואי נגיד שאדם שהוא רוצה לפרוש בגיל שלושים לצורך העניין צריך לפחות איזה שש-שבע מיליון שקל בצד ואז אפשר אולי לעשות את זה ושההוצאות שלו הן לא גדולות כי אם ההוצאות שלו הן שלושים אז ארכו הרבה יותר. אז אני אגיד לך למה אני שואלת. כי הייתי גרה בארצות הברית שבע שנים. גם נולדתי שם וראיתי כאילו, שזה ממש לא כזה מופרך לצאת לפנסיה בגיל שלושים. באמת? מה, יצאו שמה אנשים בגיל שלושים לפנסיה? לפנסיה? כאילו לא עבדו? לא זה? ו… אז חייב איזשהו ממון משמעותי. חייב ממון. אבל תראי, בואי נגיד שאדם עם עשרה מיליון שקל בוודאות הוא יכול לפרוש בכל גיל. אבל תחשבי שאדם בגיל 30, טוב, אם הוא הבן של מי שזה לא יהיה, והוא קיבל איזושהי ירושה, אז אולי זה אפשרי, אבל זה לא רוב המקרים הנפוצים. מבינה? תחשבי שיש לי מקרים שמגיעים אלי בלי מספיק אמצעים בגיל 67-70 ו… מאוד מוטרדים איך ימשיכו את החיים עד סוף החיים עם הכנסה שלא מספיקה לכסות את ההוצאות שלהם. וזה עצוב בגלל זה אני חושבת שיש סיפור גדול במה שאתה עושה. נכון, נכון, זה נורא. כן, לא פעם ולא פעמיים מגיעים אלי אנשים כאלה. כן, זה האתגר, אנשים שעבדו כל כך קשה כל החיים. כן, כן. אז תספר לי מה הסיפור האישי שלך, איך בכלל הגעת לתחום הזה. טוב, תראי, אני חיפשתי תחום שאני יכול להיכנס אליו ושיהיה לי חיבור איתו. ושאני אוהב אותו. את יודעת מה זה תשעים וחמש, חמש? מה החוק בעולם? לא יודעת. לא. אז תשעים וחמישה אחוז מהאוכלוסייה בעולם היא לא אוהבת את העבודה שלה. חמישה אחוז בלבד, נכון להיום, ממוצע האוכלוסייה בעולם אוהב את העבודה שלו. אני רציתי להיות בחמישה אחוז, ולכן חיפשתי תחום שאני באמת יאהב אותו. קודם כל כש…

אני אוהב מה שאני עושה. התחלתי לעבוד בכל מיני עבודות. אמרתי, אני אלך לעבוד בכל דבר, כאילו מה שמתחבר, מה שמסתדר. אני הולך לעבוד ואני אראה מה זה. אז עבדתי בכל מיני דברים. אחת מהעבודות הייתה העבודה הזאתי, ומהרגע הראשון הרגשתי ש— כמו שאמרתי מקודם, הרגשתי שאני מנצל את הכישרונות שלי. אני מבין את זה— את כל החוקים, וזה מה שחברים שלי לא הבינו. הבנתי את זה בצורה פשוטה. כן, ונזכרתי שתמיד לאורך כל השנים, תמיד משפחה וחברים, חלקם לא כולם, אבל היו באים ומתייעצים איתי בנושאים פיננסיים. אתה יודע, זה היה מאז שהייתי צעיר, ואז חיברתי את הכל ואמרתי "אוקיי, אני נושא את זה" ואני בחמישה אחוז היום. איזה יופי, זה מה זה כיף לי לשמוע את זה. ממש. שאתה קם לעבודה שאתה אוהב, כל בוקר. כשאת אוהבת, את לא עובדת, כי אני לא קם לעבודה, אני בחיים שלי. יפה. אהבתי. איזה ערכים אתה מביא מהחיים האישיים שלך לעבודה עם לקוחות? תראי, קודם כל, אהה, אהה, את שואלת ערכים, כאילו ערכים, אהה נאמנות. תראי, אין "הנחתום מעיד על עשתו". אני לא יכול להגיד את שמי, אני ככה וככה וככה, אבל אני יכול להגיד לך שכן יש לי ערכים, כמובן. כמובן. אני מאד מאמין. תראי, אני, אני, אנ— אנ— נלך הפוך. יש לי לקוחות שמתנהלים איתי מעל 20 שנה. יש לי לקוחות שהם דור שני אצלי, ולקוחות שהם דור שלישי אצלי. כלומר, שהסבא והסבתא שלהם היו הלקוחות המקוריים, שאני הייתי צעיר בתחילת הדרך וגייסתי אותם, והיום הנכדים מנהלים את ההון האישי של המשפחה. אז אני יכול לומר לך שדבר כזה לא יכול להיות אם הלקוח הוא לא מרוצה, ואם אין נאמנות. אם הוא לא מרגיש אמינות וביטחון, ובכל צומת בחיים שלו הוא יודע שיש מישהו שייתן לו מענה מקצועי ויראה ויבין מה האפשרויות שלו, ויציג בפניו את כל האפשרויות. אז אם אני הייתי יכול להעיד על עצמי, הייתי אומר שכן. אני מבין נאמנות, אמינות. מילה שלי זה מילה. אם אני אומר משהו, זה גם אם זה לא זה. זה מילה. אם לא, אני לא מתחייב לזה. כן, ואפשר לראות את זה גם מהמלצות מלקוחות שמתנהלים אצלי לאורך השנים. אני מסוגל להעיד על כך. המם. מי האדם או האירוע שהכי השפיעו על הגישה המקצועית שלך? תראי, זה שני מקרים. שני מקרים. אחד זה אני. אני אגיד לך, כשאני נכנסתי לתחום אז היה לי איזה ביטוח מנהלים ישן. כשעשיתי אותו לאורך הדרך, לא רק לא הבנתי הרבה מה אני אעשה. וכשנכנסתי לתחום והבנתי, אז עשיתי לעצמי תכנון על הביטוח מנהלים. אז לקחתי את הביטוח מנהלים, שיערכתי אותו לגיל 67 שלי, כולל דמי ניהול, תשואות, בלה בלה בלה, ושיערכתי באותם תנאים קופה אחרת, אטרקטיבית יותר. ראיתי שהפער היה בערך חצי מיליון שקל, לרעתי בתוכנית הקיימת, ועברתי. את עצמי, את עצמי העברתי. אז הבנתי קודם כל שזה רק על תוכנית אחת חצי מיליון שקל, והייתי כבר יחסית בגיל מבוגר. אבל תחשבי שאני תופס אדם בגיל 30 עם תוכנית כזאת או כזאת, זה עוד מיליון שקל. זה היה בום. אז קודם כל זה, זה מאוד השפיע עליי, והבנתי איזה ערך אני יכול לתת ללקוחות, ואני באמת עושה את זה היום. את אותו דבר עם הלקוחות. דבר שני. זה, תשמעי, הייתה לי לקוחה ש… אה, עוד כשבעלה היה בחיים. היא פחות עבדה וזה, ובעלה היה משלם לה כמו פנסיה כזה, והוא הלך לעולמו. והוא השאיר לה ירושה של חצי מיליון שקל, משהו כזה, נכון לאז. והגיעו הימים, והיא הגיעה לגיל פרישה, והיא אמרה לי: "תקשיב, מה עושים? יש לי רק חצי מיליון שקל, אין כלום". ותחשבי שאם הייתי עושה לה פנסיה לחצי מיליון שקל— כאלה זה אלפיים שקל בחודש, עוד אלפיים שקל ביטוח לאומי, ארבעת אלפים שקל. שכר דירה שלה היה חמש. כאילו, איך אפשר לחיות מזה? אי אפשר. עכשיו תחשבי, אין לה— היא לא יכולה לעבוד. היא לא עבדה לאורך השנים. היא עכשיו לא יכולה… וגם אם היא תעבוד, היא לא תכניס הכנסה משמעותית, ויש לה עכשיו אופק של עוד שלושים, ארבעים שנה. איך, איך חיים מזה? ומה שעשיתי באמת, תשמעי, חיפשתי יתרון, אה, פתרון יצירתי לדבר הזה— כל השאלה זה איך לעשות את זה בצורה שמנסה להרשים את הקהל. ואני מגיע לחלק הזה, אבל קודם אני רוצה לומר משהו על התשובה שאתם תקבלו מהשאלה שלי. אני לא הולך להיכנס להרבה פרטים.

להשקיע את הכסף הזה לדווח ארוך להשאיר אותו נזיל למשוך לו רווחים כל פעם אז דאגנו לה ל-3,000-4,000 שקל בחודש משיכה מהתוכנית הזאת זה עשה טיפה יותר לאורך השנים שוב, היו שנים שזה עשה פחות, היו שנים שזה עשה יותר אבל הממוצע היה קצת יותר אז משכנו לה 5,000 שקל בחודש, 4,000 שקל בחודש כל חודש וכשהייתה צרכה קצת הקדמנו, כשהייתה צרכה קצת הקטנו . והסכום עמד לה. היא רצתה להחליף מקרר, וזה. הוציאה עשרה, עשרים אלף שקל. אני יכולה להגיד לך שזה הספיק לה לכל ימי חייה. וואו. כן, אז זה, זה מאוד אהה, השפיע עליי. ממש. כן. זה באמת, אהה, זה באמת כיף ל– להרגיש ככה- כן. התחושה הזו. כן. תחושת סיפוק ענקה. כן, כן. אז איך אתה שומר על אנרגיה והתלהבות בתחום שדורש דיוק והתעדכנות כל הזמן? כל הזמן משתנה. כל הזמן יש שינויים בחוקים, גם של הלאפ דווקא של הפרישה, גם בתוכניות של, שקיימות, כל הזמן יש שינויים בחוקים. מאז שאני בתחום כל הזמן, כל הזמן יש שינויים וכדי להיות בעניינים את חייבת להיות מעותקנת כל הזמן. אז אני כל שבוע עובר הדרכות. כל שבוע אני מתפתח, לומד דברים חדשים, עושה דברים חדשים וזה לדעתי ה- זה אין שגרה כן. תמיד יש משהו חדש בבעניין. תמיד. אני אתן לך סתם דוגמא שאני לא יודע אם עוד שמעת. היה פעם ועדת בח"ר היה פעם ועדת רבינוביץ' היה פעם חוק כזה פתאום קרנות פנסיה ברירות מכדל ביטוחי מנהלים מעורבים זה דברים שמשתנים כל החיים וואו! כן אה? איזה יופי ו- אני יכול להגיד לך שמשתפרים זאת אומרת שאני התחלתי את התחום התוכניות הפנסיוניות היו הרבה יותר כן. אה, רעות ללקוח מאשר היום. . היום התוכניות הרבה יותר אטרקטיביות, הרבה יותר טובות, הרבה יותר מוטיבות עם הלקוח. היו דברים לא הגיוניים בתוכניות ישנות. איזה כיף לשמוע, כי אתה יודע, א-א-א בסוף האזרחים במדינה שלנו, אנחנו אוהבים את מדינת ישראל. כן, כן. אבל יש לנו הרבה כעסים עליה. נכון. הרבה כעסים על ה-, על הכלכלה פה. נכון. על הממשלה. נכון. על כל כך הרבה תחומים. נכון. ובסוף, אהה, זה, זה כיף. אני יכול להגיד לך. אני יכול להגיד לך, שהמדינה שלנו היא אחת המדינות המפותחות בנושא הפנסיה. וואו. אם אני לא טועה מקום שלישי בעולם. אני רוצה להגיד לך שאין בשום מדינה בעולם, שמחר את קמה בבוקר, ואת אומרת: "תקשיבו הפנסיה שלי לא טובה, אני רוצה לעבור לפה". וזה עובר חד וחלק עם אותם תנאים, עם אותן חובות, עם אותן זכויות, ואת לא מפסידה כלום. את יכולה לעשות את זה כמה פעמים שאת רוצה. תחשבי על זה. כשאני נכנסתי לתחום, תחשבי שנגיד היה לך קופת גמל. בסדר? היה לאימא שלך קופת גמל. עכשיו נגיד הייתה מרוצה מהקופת גמל, לא הייתה מרוצה. שירות טוב, שירות לא טוב. צועות טובות, צועות לא טובות. דמי ניהול יקרים, דמי ניהול נמוכים. זה איך לה לעשות עם זה כלום? היתה שבויה! היום היא אומרת להם: ביי ביי! והיא פשוט עוברת למקום אחר! זה אחת המדינות הכי מפוטחות בעולם בנושא פנסיה. שתדעי. ותחום הפנסיה הוא גם תחום מתפתח פה, כי תחשבי שלפני 2008 לא היה חוק שחייבים להפריש פנסיה כשאת עובדת. אז יש חלק מהאנשים שהגיעו לגיל פנסיה בלי פנסיה. היום זה לא יקרה. . תחשבי שאצלך בדור שלך, זה לא יקרה. כי חייבים להפקיד ומפקידים, אני רואה את זה. אז תחשבי שהיום אדם בגיל עשרים נכנס לתחום העבודה, ולא משנה- מחליף עבודות, אפילו אם הוא עצמאי, הוא חייב להפקיד. הוא יגיע לגיל פנסיה בוודאות. יהיה לו פנסיה, משהו שבעבר אצל ההורים שלנו זה לא היה קיים. אז אני אגיד לך מה, אני מאז אני חזרתי לארץ לפני שלוש שנים בערך, ועד לפני חודשיים הייתי עצמאית. אוקיי אז אני לא יודעת, אני לא יודעת זה משהו שרואה החשבון, שוב אם מתנהלים עם רואה חשבון, מנהלים כעצמאית, אז רואה החשבון צריך להגיד לך בסופו של דבר, בסוף השנה. שוב, הוא לא יגיד לך מה ומי ומו, אבל תראי, כעצמאי היום יש חובה להפקיד לפנסיה, ואם את לא מפקידה, יש איזשהו דוח ב– יש איזשהו קנס בדוח השנתי. שוב, זה לא מעניין הקנס הזה, אבל זה באמת… תראי, אני יכול להגיד לך שרוב העצמאיים כל השנים שמגיעים אליי בגיל פרישה, הם מגיעים בלי פנסיה. למה? תחשבי ש… סתם דוגמא, יש לי איזה עצמאי, לקוח שלי שלושים שנה. הוא, כל… היה לו מפעל פלדה מצליח, חבל על הזמן, כל הזמן היה לו כסף. הגיע לגיל שישים, מחירי הפלדה, ובכלל כל התחום .

קרס. עכשיו הוא כבר בגיל 60. הוא לא רוצה לסגור את העסק. מה הוא יעשה? אז הוא הוציא את הפנסיות וממנת העסק, והגיע ל-67 וסגר את העסק בלי שקל בגיס. כל החסכונות שלו שרף הכל. והיום הוא עובד. אין לו ברירה. הוא בגיל 70 ומשהו והוא עובד. אז רוב העצמאים מגיעים בלי פנסיה. ורוב העצמאים לא מפקידים, כי היום אני צריך כסף. הרי העסק שלהם, את יודעת, אני צריך כסף לממן את זה, לממן את זה, לממן את זה. אבל הם לא חושבים בגדול, כי תראי, גם אני עצמאי, גם אני מנהל חברה. אני מפקיד מהיום הראשון, כי צריך לחשוב בגדול. קודם כל, אתה צריך לחשוב על עצמך. אבל אני חושבת שיש פה הרבה אלמנט של לחשוב ולחיות את הרגע. זאת אומרת, אני עכשיו אומרת: מה עכשיו אני אפקיד כסף לפנסיה שאני אראה אותו עוד 40 שנה לפחות, אם לא יותר? נכון, אבל תחשבי, בא לי לטוס עם חברות, בא לי זה. אבל אם את חושבת בגדול, ואת חושבת על השקעה, אין השקעה יותר טובה מזו בכלל בעולם. תחשבי שעל כל אלף שקל שאת מפקידה לפנסיה, כעצמאית שמשלמת מס הכנסה, כן? את כאילו הפקדת חמש מאות, והערך שווה אלף. אין השקעה יותר טובה מזו. תראי לי השקעה שברגע אחד מכפילה את עצמה. אז תסביר לי, רגע, אמרת: אם השקעת אלף, זה כאילו השקעת חמש מאות, אבל מתייחסים לזה כאלף? נכון. לא הבנתי. אני אסביר. את כעצמאית משלמת מס הכנסה, נכון? יפה. הפקדות פנסיוניות הן מוכרות במס. זה כמו הוצאה. זה כמו שתשכירי משרד. אז מה זה אומר? זה אומר שאת מפקידה לפנסיה אלף שקל, וממס הכנסה את מקבלת חזרה, שוב, לא חמש מאות, אבל ארבע מאות שמונים, בסדר? ארבע מאות חמישים נגיד. את מקבלת חזרה במס, אבל זה בזכות האלף. זה לא בזכות משהו אחר. זה בלי קשר לשאר ההוצאות. אז את כאילו שמת אלף, אבל חמש מאות שמת בפועל, והשווי של ההשקעה שלך הוא אלף. כבר עשית חמישים אחוז, שלושים אחוז. איפה יש השקעה כזאת שברגע שאת מכניסה אותה להשקעה, שלושים אחוז במכת תשואה? איפה יש דבר כזה? אז בפועל, בגיל שישים ושבע, אני נגיד, וזה היה חמש מאות, בוא נתייחס- כן שנים. כן. אז זה הפך ל-980? לא, בגיל שישים ושבע זה… תראי, כי זה עצמת אלף, זה צמוד להשקעה. זה מרוויח כל שנה, מרוויח עשרה אחוז אפילו. ממ… אז על אותו אלף את מפקידה כל חודש אלף הרי, כן? ממ… מפקידה בשנה שלושים, ארבעים אלף שקל. עשרים אלף שקל חזר לך. הארבעים אלף שקל הללו עושים רווח כל שנה. צאי מעשרה אחוז, אוקיי? נגיד אפשר לומר שבערך כשאת מגיעה לפנסיה, זה כלל אצבע כזה. כשאת מגיעה לפנסיה, סתם דוגמה, נגיד הגעתי מיליון שקל, בערך חצי מיליון זה הפקדות, חצי מיליון זה רווח. עכשיו מהחצי מיליון, 250 קיבלת במס כעצמאית או כסחירה, גם בסחירה זה מוכר במס, כן? אז תחשבי שאת שמת 250 אלף שקל וקיבלת מיליון בפנסיה. וואו! השקעה יותר טובה מזו? וואו, האמת שזה זה. זה סוף סוף גם אז אני בסדר, נכון? אז אני כבעל עסק ומישהו שמבין בהשקעות, דבר ראשון, זה מה שאני עושה. זה מדהים. נכון. וזה סוף סוף באמת הניצחון הזה שכאילו איכשהו אני חכמתי את המערכת, עשיתי כאילו, כן, עשיתי כסף על הכסף. נכון. תראי, קודם כל את צריכה לקחת בחשבון, את עצמאית היית, אז את מכירה. אני לא יודע כמה הוצאות היו לך, אבל תשמעי, יש המון הוצאות. אני מנהל חברה, אני. יש המון הוצאות. יש משרד, מניע וחשמל, אוטו, דלק, להגיע לפגישות, לא להגיע לפגישות, לשלם לפרסום, לשלם למימון. את עובדת? יותר מחצי זה הוצאות. אז את אומרת: אני משלמת כל כך הרבה מס. בוא נחשוב, בוא נהיה חכמים. בוא נחשוב איך אני יכולה להשקיע בעצמי, ולהחזיר לי חלק מהמס הזה. אז אני לא יכולה עכשיו ללכת לעשות מסאז', ולהחזיר לי חלק מהמס הזה. אבל אני יכולה להפקיד לפנסיה, ולקרן השתלמות, ולקבל אה… כן, החזר על המס הזה. ואני אפקיד מאה אלף שקל, ויצא כאילו חזר לי חמישים, כאילו הפקדתי חמישים, אבל השווי שלי מאה. אז את הפנסיה אני אקבל בפנסיה, אבל את ההשתלמות אחרי שש שנים אני יכולה להוציא ופטור ממס. תחשבי שכל השקעה שלך היום, שאת הולכת להשקיע, נגיד יש לך מאה אלף שקל, סתם דוגמה, או אלף שקל כל חודש, את הולכת להשקיע אותה ביום שהלך- משכת, יש מס רווח הון. בקרן השתלמות זה פטור. נכון. תחשבי, זה מכשירים שרוב הציבור לא מבין איך להשתמש בהם. עכשיו, אני יכול להגיד לך שמי שמגיע למישהו כמוני ופועל מולו, אז בטח ובטח שהוא יודע. אבל רוב הציבור שהוא לא מתעסק והוא לא מתעניין, ואני יכול להגיד לך שרוב הציבור רדום. שזה בסדר, אבל זה, זה הרוב. נכון. כן? זה לטוב ולרע, כאילו. זה לטוב ולרע. אני לא רואה בזה טוב. מה טוב בזה שציבור הדום בעניינים הכספיים שלו? כאילו, אתה חושב איך להזיל בסופר כמה מאות שקלים, שפה אתה מאות אלפי שקלים לא חוסך. את מבינה? נכון. או מפסיד אותם. תחשבי שיש הרבה אנשים שיוצאים לפנסיה, לא לוקחים מישהו מקצועי. כל מה שאמרתי לך בהתחלה, הם לא מבינים בזה. הם לא יודעים. את יודעת? אני אתן לך דוגמה. את יודעת שכשאדם יוצא לפנסיה, נגיד הוא הגיע עם תוכנית ישנה, אוקי? מהמממ… מגיל שלושים שלו. את יודעת שהוא מגיע לפנסיה, הוא פונה לתוכנית, היא אומרת לו: "מגיע לך על הסכום הזה", לא משנה, "אלפיים שקל בחודש". הוא לוקח, הוא לא מבין. אני עושה מכרז בין החברות, ורואה מי נותן לי את הפנסיה הכי גבוהה על היתרה שלו. ואז תחשבי שגם אם עשיתי לו על…